עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי

זיגמונד פרויד  1856- 1939, הוא אבי הפסיכואנליזה. תלמידיו וממשיכי דרכו על זרמיהם השונים שלטו לאורך שנים בתחום הטיפול הנפשי. החשיבה הפסיכואנליטית שימשה כבסיס וכעוגן לשיטות טיפול אלו. הטיפול הפסיכואנליטי על גווניו השונים משמש גם כיום כציר מרכזי בתחום הטיפול הנפשי.
התפיסות התרפויטיות והגישות לסוגיות של בריאות הנפש אינן אחידות, הן שונות ונבדלות ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה. תפיסת העולם וגישתו הטיפולית של מטפל אשר למד בארגנטינה או צרפת, אינה דומה למטפל שקיבל את השכלתו הטיפולית בארה"ב או בריטניה. ריבוי הגישות הטיפוליות הביא עמו גם שינוי בתהליך ההכשרה הפסיכותרפויתי הבסיסי.
טרם גובשה עמדה אחידה בשאלת הבחירה המועדפת בין השיטות השונות -לסוגיות השונות.

השיטה הקוגניטיבית התנהגותית, הנה אחת ממגוון השיטות הטיפוליות הנפוצות כיום. שנים רבות עמדה בצל שיטות הטיפול הדינמיות הקלאסיות, כולל בישראל. הציבור לא קישר בינה לבין טיפול פסיכולוגי ורבים כלל לא ידעו על קיומה. בעשורים האחרונים חוללה הגישה שינוי עמוק בפסיכולוגיה האקדמית העולמית, בזיקתה למתודות החקירה האמפירית, המאפשרת הערכת היעילות של הטיפול הפסיכולוגי.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מאבחן את מצוקותיו של האדם על פי קריטריונים מדידים. תוצאות הטיפול אף הן נמדדות באמצעות קריטריונים אלו. מכאן יובן מדוע שיטה טיפולית זו מותאמת למחקר מדעי.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מניחה כי קשיים רגשיים, כמו חרדות לסוגיהן, דכאון ועוד, מקורן בדפוסי חשיבה מוטעים בעלי אופי שלילי, הגורמים לפגיעה ולקשיים בתחום הרגשי, כלומר "בשגיאות קוגניטיביות" כמו: הסקת מסקנה בניגוד למידע קיים, התמקדות בפרט אחד מתוך ההקשר הכללי, הגעה למסקנה כללית בלבד על סמך אירוע יחיד, טעות בהערכה של הסיטואציה המביאה להעצמה או הנמכה של התגובה ,Willkes & Al 1994)בק ואחרים 1995, אגמון ורוזנפלד, 1995). על כן, יש להתמקד בהגדרת המחשבות האוטומטיות הגורמות לכך, לפעול לשינוי המחשבות, התפיסות והאמונות ולתעלן לאפיק ריאלי מאוזן ומציאותי יותר ((Wilkes at Al, 1994. המטרה היא להגיע ליחסי גומלין הרמוניים בין הקוגניציה הנשענת על בסיס מאוזן, שקול, התואם יותר את המציאות, לביו התגובות הרגשיות הנובעות ממנה.

הגישה הקוגניטיבית התנהגותית ניזונה משלושה זרמים פילוסופיים:

האסכולה הסטואית – אשר ראתה ברגשות הרסניים תוצאה של טעות בשיפוט, וכי תגובתו הרגשית של האדם למאורעות נקבע ע"י האופן שבו האדם תופס ומעריך אותם, ולא על פי הארוע עצמו. לדוגמה – אנשים שונים יגיבו באופן שונה לנוכח נחש הזוחל לידם… יש מי שיגיבו בחרדה וברתיעה, ואילו אחרים בהתרגשות וסקרנות. גישה זו גורסת כי לאדם יכולת גבוהה יחסית לשליטה, וכי ניתן "ללמוד ולתרגל זאת". אהרון בק, מחלוצי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, ראה בגישה הסטואית את אחת מאבני היסוד של גישה זו (Beck 2003, Robertson 2010).
אסכולת הפילוסופיה האמפיריציסטית – השפיעה אף היא על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, בתפיסתה, כי הידע הנרכש על ידנו מקורו בהתנסויות מחשבתיות וחושיות, הנחוות ע"י האדם.

האסכולה האקזיסטנציאליסטית (קיומית) – על פי תפיסתה האדם אוטונומי להחליט מה טוב ומה נכון עבורו, על האדם לחפש את השינוי בתוכו, בעולמו הפנימי ולא בסיבות חיצוניות או בהתנהגותם של אחרים.
עד לשנות השישים של המאה הקודמת, שתי הגישות הקוגניטיבית וההתנהגותית היו נפוצות ונבדלו זו מזו, תוך התעלמות האחת מהשנייה. אולם בשנות השישים, הגיעו להכרה בדבר השפעת הגומלין בין הקוגניציה להתנהגות. מכאן מצאו את הדרך לשלב בין שתי הגישות אשר במתכונתן החדשה הביאו לתוצאות משופרות, בהשוואה למצב הקודם.

ההבדלים הבסיסיים בין טיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול דינמי:
ההבדל העקרוני ביניהם קשור לשוני בגישה הפילוסופית שלהם לטיפול נפשי.

1. הגישה הקוגניטיבית התנהגותית רואה בהפחתת המצוקה הנפשית את עיקר תפקידה. עוצמת המצוקה בתחילת
   הטיפול ובסיומו ניתנים למדידה. הגישה הדינמית רואה במצוקה ביטוי כללי שאינו ניתן למדידה וקשור להיבטים שונים של האישיות, כמו הצורך בביטחון, באינטימיות, בצמיחה אישית ועוד. הטיפול הדינמי מניח כי המטופל אינו מודע דיו לקשייו ולצרכיו וכי למטפל יש תובנות שאין בידי המטופל.
2. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי,  צנוע בשאיפותיו (הפחתת מצוקה). הטיפול הדינמי שאפתני יותר ומטרותיו גולשות לתחומים נוספים, גם כאלה שנקבעו במהלך הטיפול.
3. הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מתייחסת לגורמים המשמרים את המצוקה. לתפיסתה, גורמים אלו אינם בהכרח זהים או קשורים לגורמים ראשונים מהעבר. הטיפול הדינמי מכוון פעמים רבות אל עברו של האדם, אל ילדותו, מתוך הנחה שלחוויות העבר השפעה על מצבו בהווה.
4. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי רואה בתרגול, התנסות ובהערכה הניתנת למדידה של חשיבה והתנהגות כלי טיפול מרכזי. הטיפול הדינמי ממוקד ביחסים בין המטפל למטופל, ככלי מרכזי להשגת תובנה ושינוי רגשי.
   כיום, זוכה הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי להערכה רבה בקרב קהילת המטפלים בתחום הנפשי. הערכה זו מביאה מטפלים דינמיים שונים לשלב בשיטת הטיפול שלהם אלמנטים מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

ביבליוגרפיה:

אגמון ש. ורוזנפלד י. (1995) "טיפול קוגניטיבי בדיכאון לפי בק" שיחות (1) 29-36
בק א.ט., וויליאמס מ.ג., וסקוט ג. (1995) "תרפיה קוגניטיבית עקרונות והדגמה", הוצאת "אח".
Willkes T.C.R., Belsher G., Rush A.G.& Frank E. (1994) "Cognitive Therapy for Depressed Adolescents", The Guilford Press
Robertson, D. (2010). The Philosophy of Cognitive-Behavioral Therapy: Stoicism as Rational and Cognitive Psychotherapy. London.