הטיפול בגיל השלישי לעיתים מוזנח מעט; "כבר עברנו ואנחנו יודעים הכל", "מה כבר אפשר לחדש לנו", "בגילנו, כבר לא נשתנה". אמירות כאלה ואחרות אינן משקפות את המציאות האמיתית, כיוון שלמעשה הקשיים האופייניים לטווח גילאים זה הנם רבים ומגוונים. אנשים בגיל זה מתחבטים, בין היתר, בבעיות בריאות, כלכלה, פנסיה, שעות הפנאי, בדידות, נכדים, ירושה ועוד.
עיסוק בתחומים אלה ואחרים צורך מהם כוחות נפשיים ופיסיים כאחד. ההתלבטויות וההתחבטויות מלוות לא פעם בחרדה ובחששות רבים. גם רגשות תסכול, מבוכה וכעס אינם נדירים, כיוון שהציפייה מהם גבוהה, כבימים ימימה, ואילו המשאבים והכוחות אינם כפי שהיו.
אוכלוסיית זו פונה לייעוץ/לטיפול פסיכולוגי באחוזים נמוכים יותר משאר האוכלוסייה. בין הסיבות לכך ניתן למנות חוסר מודעות, חוסר אמונה ביכולת להיעזר בגורם חיצוני, בעיות כלכליות, התנגדות של אחד מבני הזוג, מבוכה וחשש לחשוף נושאים קונפליקטואליים.
כיום, המודעות ליכולת להיעזר בגורם טיפולי גוברת בהדרגה, יותר ויותר פונים לעזרה מקצועית. כמו בכל גיל, הייעוץ והטיפול בבני גיל הזהב יכול להתמקד על פי רצונם במישור אחד, או במספר מישורים.
לדוגמא:
- פנייה ממוקדת של ההורים בעניין אחד מילדיהם המבטא כלפיהם כעס וריחוק וממעט להיפגש עמם. ההורים עומדים חסרי אונים, נבוכים, כועסים וכואבים למול תגובה זו של ילדם, מבלי יכולת לפשר, לרכך ולפתור את הנתק. גם הניסיון להיעזר בילדים האחרים או קרובי משפחה לא תמיד עוזר.
- פנייה מצד אחד בני הזוג המתאר מצב בו בן הזוג מגלה חרדה, מצב רוח שפוף, חוסר שקט, אדישות וחוסר עניין.
- מתחים שנוצרים בין הורה לילדיו, עד כדי ניתוק קשר, על רקע קשר חדש, זוגיות חדשה, שאינה מקובלת על הילדים.
בגילאים אלה, הפנייה לגורם טיפולי מקצועי יכולה לעזור ולתרום משמעותית לאיכות החיים ולשיפור התפקוד. הייעוץ/הטיפול הפסיכולוגי משלב לעיתים מעקב רפואי, ובמידת הצורך, מתקיימת התייעצות בין המטפל לגורם הרפואי המלווה. לעיתים, הקשר הטיפולי כולל בתוכו מפגש עם בניהם ובנותיהם של ההורים בהתאם לצורך ולנסיבות.
ניתן להניח שייעוץ/טיפול פסיכולוגי יכול לתרום רבות בפתרונם של נושאים ייחודיים לאוכלוסייה זו ואין ספק כי הפחתתם או התמתנותם של הקשיים, טומנים בחובם אפשרות לאיכות חיים טובה ומספקת יותר, לטובת כל בני המשפחה.
