מי מאיתנו לא חווה מדי פעם תחושה של חרדה למראה מכונית שועטת במהירות מופרזת לעברנו, לשמע אזעקת התרעה מטילים, לפני טיפול רפואי "מכאיב" וכו'. החרדה משמשת כמנגנון אזהרה טבעי וחיוני הבא להגן עלינו מפני איום מתקרב.
בשונה מחרדות תגובתיות וארעיות אלו, "חרדה ממוקדת" מתייחסת להתקף חרדה המופיע בקביעות בכל פעם כשאנו נחשפים למצב ספציפי (מקום פתוח, מעליות, אוטובוס) או לאובייקט ספציפי (מקקים, עכבישים, לטאות…). המפגש עם הגירוי המאיים מעורר כל פעם מחדש סימפטומים חרדתיים כמו קשיי נשימה, פעימות לב מהירות, הזעה, רעד, תחושת אי נוחות בחזה, סחרחורת וכו'.
לעיתים עצם המחשבה או הדיבור על מושא החרדה עלולים לעורר סימפטומים אלה, אך לרוב, בעוצמה קלה יותר בהשוואה לחשיפה הפיזית לגירוי.
חרדה ממוקדת אינה פוגעת בתפקוד היום יומי, אשר לרוב הינו תקין. הפגיעה תתרחש בעת חשיפה או קירבה לגירוי המאיים בלבד. תדירותם של ההתקפים משתנה על פי תדירות החשיפה. אדם החרד ממעליות, מזריקות, בדיקות דם, טיפולי שיניים וכו', כל עוד לא ייחשף אליהן, לא יחווה חרדה. לעומתם, אדם החרד ממקקים (תיקנים או עכבישים) עלול בימי הקיץ לחוות מספר התקפים בעקבות החשיפה אליהם.
גורמים אפשריים לחרדה ממוקדת
חרדה ממוקדת נובעת לרוב מחוויה טראומתית שלא תמיד אנו זוכרים אותה שארעה בתקופת הילדות, או בתקופה מאוחרת יותר, כמו נשיכת כלב, עקיצת עכביש, טיפול שיניים מכאיב, שהייה במעלית תקועה וכו', ומאז כל מפגש עם סיטואציה דומה גורמת לשחזור החוויה הטראומתית, ולהופעתם של הסימפטומים האופייניים למצבי חרדה.
לעתים חרדה ספציפית עלולה להתפתח בעקבות האזנה או ידיעה על אירוע טראומתי שעבר אדם אחר. לדוגמא – חשיפה לחוויה קשה שעברה על אדם אשר נתקע במעלית, עלולה ליצור חוויה דומה אצל השומע בשעה שיהיה עליו להיכנס למעלית. מקרים אלו אפשריים, אם כי תדירותם נמוכה.
שיטות הטיפול בחרדה ממוקדת במכון רעות
הגישות המרכזיות הנהוגות בטיפול בחרדה ממוקדת במכוננו הן הגישה הקוגניטיבית התנהגותית ((CBT, וטיפול דינאמי- קצר מועד המשלב טכניקות הרפיה ושליטה עצמית.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ((CBT מתמקד במחשבות ובהתנהגות בעוד שהטיפול הדינאמי מתמקד ברגשות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יוצא מנקודת הנחה שהחרדה היא תוצר של התנהגות נלמדת, על כן הוא פועל לשבירת מעגל הקסמים של המחשבה השלילית מעוררת החרדה, על ידי שילוב של טכניקות לשינוי הרגלי חשיבה שליליים, וטכניקות התנהגותיות של הרפיה, אוטוסוגסטיה (שכנוע עצמי), דמיון מודרך וכו'. הטיפול בשיטה זו לרוב אפקטיבי וקצר יחסית בין 10-15 מפגשים.
טיפול דינאמי ממוקד קצר מועד בשילוב שיטות להרפיה ושליטה עצמית, מניח שהחרדה היא תוצר של קונפליקטים פנימיים לא מודעים הקיימים בנו. הכלים להתמודד עמם הם לרוב באמצעות שימוש בהגנות כמו הדחקה, הכחשה, הימנעות, נסיגה וכו'. ככל שמנגנוני ההגנה חזקים ונוקשים יותר, החרדה גם היא גוברת, ויכולה אף להתפתח לחרדה כללית.
בטיפול זה, אנו מתחברים אל החלק הלא מודע המשפיע על התנהגותנו. ההתחברות וההבנה של החלק הלא מודע מאפשר להגמיש ולמתן את ההגנות הנוקשות, ומכאן להביא לידי הפחתה משמעותית של רמת החרדה. לדוגמא, הילד "למד" להשתמש בפחד מעכבישים כדי לזכות בתשומת לב ההורים, ולא בהכרח מפחד מהם. "המנהג" השתרש והפך עם השנים לפוביה.
השילוב של טכניקות הרפיה ושליטה עצמית, מאפשר להגיע לתוצאה מיטבית. טיפול זה אף הוא קצר מועד, עד 20 מפגשים.
טיפול תרופתי
בחרדה ממוקדת איננו ממליצים על שימוש בטיפול תרופתי, אלא במקרים יוצאים מן הכלל בלבד. לדוגמא, אדם המגיע לטיפול בחרדת טיסה, יהיה ניתן לשקול "גיבוי" תרופתי הרגעתי בטיסות הראשונות על מנת לאפשר הסתגלות הדרגתית למצבי טיסה. ניתן להניח כי לאחר מספר "תרגולים", השימוש והמיומנויות בטכניקות להרפיה ושליטה עצמית, יאפשרו את חווית הטיסה ללא הליווי התרופתי. נכון, לא בכל המקרים. יהיו שיעדיפו להמשיך עם התמיכה התרופתית. נכבד ונתמוך בכך.
