רבים מכירים את תחושת אי הוודאות המלווה אותנו לפני ובזמן מבחן, ככל שחשיבותו רבה כך עולה מפלס המתח והדאגה. רוב הנבחנים מצליחים לפתח יכולות עצמאיות העוזרות להם למתן ולווסת את המתחים בימים שלפני ובעת המבחן. אולם, כ- 15% מהנבחנים מתקשים בכך, ומוצאים את עצמם ברמות לחץ ומתח הפוגעים בתהליך ההכנה לבחינה, ובהמשך במהלך הבחינה עצמה. לעיתים הפגיעה מגיעה עד לכדי אי יכולת לתפקד כלל בזמן המבחן.
חשוב לציין:
- חרדת בחינות לרוב אינה קשורה לרמת השליטה בחומר הבחינה – אלא לגורמים פסיכולוגיים שונים.
- חרדת בחינות שייכת לקטגוריה של חרדה ספציפית, לרוב אינה מופיעה ואינה פוגעת במישורי החיים האחרים.
- חרדת הבחינות מופיעה ברמות שונות של חריפות, לכן גם השפעותיה על הנבחנים אינה אחידה, ושונה מנבחן לנבחן, החל באלו המצליחים לעמוד במשימה, גם אם החרדה תמנע מהם להגיע לתוצאות המיטביות, ועד לאלו אשר החרדה משתקת אותם, עד לכדי חוסר מסוגלות לבצע המשימה.
- מתח מתון ("נורמלי") לפני ובשעת מבחן, הינו מרכיב חיוני וחיובי, המשפיע בד"כ לטובה ואף עוזר להגיע לתוצאות מיטביות. העדרו, עלול לגרום לעיתים לירידה בערנות ובריכוז ולהנמכה ביכולות הביצוע של הנבחן. אצל הסובלים מחרדת בחינות, המתח הינו חריג ולכן פוגם ביכולתו של הנבחן לתפקד באופן תקין ויעיל במהלך הבחינה.
תסמינים נפשיים וגופניים השכיחים בחרדת בחינות בימים שלפני ובשעת הבחינה:
בימים שלפני – עצבנות מוגברת, קשיים בריכוז, בשינה, מחשבות שליליות, "כמה שאלמד הרי לא אצליח לתפקד, בטוח שאכשל". ובעת הבחינה – בלבול ושכחה, "לא מסוגל לחשוב"/ "לא זוכר כלום", ייאוש, חוסר אונים, מחשבות על כישלון בטוח. תחושות אלו מלוות לרוב בסימפטומים שונים כמו חולשה, בחילות, כאבי בטן, שלשולים, מתן שתן מוגבר, פעימות לב מואצות, זיעה מוגברת ועוד.
גורמים אפשריים לחרדת בחינות
- סיבות שונות עלולות להוביל לחרדת בחינות. מרגע כניסתנו לבי"ס, אוניברסיטה, ובמהלך החיים, מלוות אותנו הבחינות "המעצבנות", אשר לתוצאותיהן משמעות רבה בחיינו. הציון "היבש", משקף את יכולתנו בתחום מסוים, ובנוסף הוא מהווה גם בסיס להשוואה עם האחרים בכיתה, באוניברסיטה וכו'. האגו "הרגיש" שלנו חש מאוים מהשוואה זו. לא לחינם אנו מגייסים (באופן לא מודע) את מנגנוני ההגנה העומדים לרשותנו, כדי "להסביר" את "התקלה" ועד כמה הציון "לא באמת" משקף את יכולתנו וכי אנו "שווים" הרבה יותר…
- הנוטים לפרפקציוניזם ולהישגיות גבוהה, לעיתים, בעידוד ההורים, רואים בתוצאת הבחינה מדד אובייקטיבי לערכם ומידת "שוויים", עסוקים כל העת ב"לספק את הסחורה" וחרדים בכל פעם מחדש מהתוצאות. תוצאה נמוכה מהציפיות עלולה להיתפס ככישלון הגורר עמו ביקורת מצד ההורים, ערעור הביטחון, הדימוי והערך העצמי. חלקם יתמידו בנטייה זו גם בבגרותם. אוירה חרדתית זו עלולה להתפתח לחרדת בחינות.
- חרדת בחינות תיתכן אצל תלמידים/ סטודנטים בעלי לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, היפראקטיביות (ADHD) או שלא אובחנו, או שלא קיבלו תנאים וכלים מתאימים להתמודדות בשעת מבחן. קשיים אלו, עלולים לפגום בתפקוד, להגביר את המתח והייאוש עד לכדי קושי משמעותי להתמודד עם המשימה.
- בעלי נטייה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) אשר מתוך צרכי שליטה מקפידים על סדר, דיוק ומושלמות, עלולים, לעיתים, להתקשות בשעה שידרשו "להתגמש" בבחינה, לתמצת ולהתמקד בעיקר, לדלג על שאלה, או להסתפק במתן תשובה חלקית בלבד, בניגוד לנטייתם הטבעית. חלקם עלול להכנס ללחץ בגלל "הבלגן" שנוצר, עד לכדי חרדה משתקת.
- חרדת הבחינות יכולה להופיע גם אצל אנשים שמעולם לא סבלו מכך. תלמיד או סטודנט, שבאחד המבחנים חש לפתע מתח ולחץ חריג, שהקשה על תפקודו בבחינה, עלול לגרור את "המשברון", אל המבחנים הבאים, ולפתח חרדת בחינות. גם במקרים בהם עומד אדם בפני מבחן קבלה לעבודה, או מבחן הסמכה (משפטים, ראיית חשבון או טסט בנהיגה וכו') החשובים לרווחתו, לקידומו המקצועי ולפרנסתו, הוא עלול להתקשות בתפקוד לעיתים עד לכדי כישלון במשימה. גם כאן, החוויה המתסכלת עלולה להגרר אל התנסויותיו העתידיות ולהתפתח לכדי חרדת בחינות.
הטיפול בחרדת בחינות ב"מכון רעות"
אופי הטיפול בחרדת בחינות נקבע לאחר בירור מעמיק באשר לנסיבות שהביאו להתפתחותה.
לדוגמא– הבירור שאנו עורכים לתלמיד מתייחס לאורך הזמן ולנסיבות בהם החל לסבול מחרדת בחינות, למידת מעורבותם של ההורים: האם לוחצים להישגיות, למצוינות, מהי תגובתם להצלחה או כישלון וכו'. שאלות הקשורות לבי"ס, לאווירה בכיתה, לתחרותיות, לאופייה של המורה: קשוחה? ביקורתית? או מתונה ופשרנית. האם קיימים קשיי למידה כלשהם?
הטיפול ילווה בהדרכת הורים ובמידת הצורך בלבד – במתן יעוץ למערכת הבית ספרית.
בגילאים מבוגרים יותר, קיימת חשיבות לברור הרקע של הפונה, אישיותו, גישתו למבחנים ועוד, האם קיימים קשיי למידה, בעיות קשב וריכוז, או בעיות רפואיות המעלות את מפלס החרדה וכו'.
הטיפול בחרדת בחינות הנהוג במכוננו, מתבסס על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT) המשלבת במידת הצורך אלמנטים מהגישה הדינאמית. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), יוצא מנקודת הנחה שהחרדה היא תוצר של התנהגות נלמדת, על כן הוא פועל לשבירת מעגל הקסמים של המחשבה השלילית מעוררת החרדה, ע"י שימוש בטכניקות לשינוי הרגלי חשיבה שליליים, כל זאת בשילוב טכניקות התנהגותיות, של הרפיה, שכנוע עצמי, דמיון מודרך, נשימות עמוקות וכו'.
במידת הצורך בלבד, תישקל האפשרות לטיפול תרופתי-נקודתי, לצרכי הבחינה בלבד.
- הטיפול אורך לרוב בין 10-15 מפגשים וידוע לרוב באפקטיביות שלו.
