החיים בחברה המודרנית שואבים מאיתנו כוחות רבים בהתמודדותנו היום יומית עם מסגרות החיים השונות, לימודים, משפחה, חברים, צבא, עבודה, רשויות שונות וכו'.
אנו נדרשים להתייחס ולהתחשב בדרישות הסביבה ובמקביל להיות ערים ומודעים גם לצרכים ולרצונות שלנו, אשר לעיתים קרובות, עומדים בניגוד ל "רצון" הסביבה מאיתנו.
אם כן, איך ניתן לנווט בתוך המבוך של רצונותינו מול "ציפיות" החברה מאיתנו?
המונח אסרטיביות- דעתנות מתייחס לאופן בו האדם מגיב כלפי הסביבה האנושית עמה הוא בא במגע. הוא מבטא יכולות לעמוד על עקרונותיו ורצונותיו באופן החלטי, שקול וענייני, מתוך רגישות והתחשבות, ללא כוונת פגיעה בצד השני. לא מן הנמנע כי, לעתים, תהיה העדפה לגישה גמישה ופשרנית, בניגוד לעמדתו הבסיסית, מתוך שיקול דעת ענייני המתחשב בנסיבות ובאילוצים קיימים.
אדם הנוקט בגישה אסרטיבית מבטא רצון לקחת אחריות על חייו, החלטותיו ובחירותיו. הוא בוחר להחליט על אורח חייו, על תחום עיסוקו, מקום מגוריו, זוגיות וכו'. הוא נמנע מצייתנות "עיוורת" לאחרים משמעותיים סביבו.
אסרטיביות-תכונה נרכשת או מולדת
אסרטיביות, האם היא מולדת או נרכשת, אלו משני הגורמים דומיננטי יותר? התשובה לכך מורכבת. מחקרים רבים מצביעים על כך כי תינוק נולד עם קווים אישיותיים בסיסיים, לא מפותחים עדיין, אשר ילכו ויבשילו עם השנים. עם זאת, קיימת הסכמה רחבה כי לתהליכי הגדילה וההתפתחות, לחוויות האדם מרגע לידתו ועד לסיום תהליך התבגרותו, השפעה ניכרת על אישיותו ותכונותיו. האווירה בה גדל, יחסם של ההורים כלפיו, האם קשריו החברתיים והישגיו בלימודים הצטברו לחוויות חיוביות ומספקות או שליליות ומתסכלות. האם חווה משברים או טראומות בשנים אלו? ילד אשר גדל בבית, הטעון במתח רב, וביחס ביקורתי וחסר סבלנות כלפיו, עלול לפתח חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך. מכאן הדרך להתנהגות פסיבית, כנועה וותרנית קצרה, או לחלופין, הזעם והתסכול הרב שהצטבר אצלו לאורך השנים יתכן ויגרום לו להגיב, באימפולסיביות ובתוקפנות, מתוך נמאסות וצורך להגן על עצמו, על פי הכלל כי "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה".
ילד הגדל באווירה של מגוננות יתר מצד הוריו, עלול לפתח אישיות פסיבית וותרנית אשר הורגלה לחשוב כי "הם כבר יעשו בשבילי". אווירה מגוננת זו, עלולה למנוע ממנו לפתח כלים יעילים להתמודדות בטוחה ועצמאית במרחבי החיים השונים.
לסיכום, האדם נולד, ניתן להניח, עם תכונות אופי בסיסיות ובלתי בשלות כלל. אולם לתהליכי הגדילה וההתפתחות ולחוויות השונות בחייו השפעה רבה על גיבוש תכונותיו ואופיו, ולרוב, תהליכים אלו מאפילים על התכונות הבסיסיות המולדות. עם זאת, לעיתים יהיה עדיין קשה לנבא מי יסגל לעצמו גישה אסרטיבית ומי לא. המשתנים הנלווים לתהליכי הגדילה וההתפתחות, כה רבים ומורכבים. וחלקם אף נסתרים מאיתנו, עד כי גם הטובים שבחוקרים נוקטים בסוגיה זו מידה רבה של זהירות וצניעות.
אסרטיביות- השיטות השונות לשיפור התפקוד
חשוב להדגיש כי בבואנו להציע דרכים לשיפור התפקוד האסרטיבי, כי תכונה זו אינה חד מימדית "או שקיימת או שאינה קיימת". לא ולא. רבים ינקטו בגישה אסרטיבית במצבים מסוימים, ובמצבים אחרים מסיבות שונות, ימנעו מלאמצה.
אדם יכול להיות אסרטיבי ביחסיו עם הוריו, או אשתו, אולם יגלה חוסר אסרטיביות וותרנות יתר ביחסיו עם הבוס וחבריו לעבודה אשר "מגלגלים" לפתחו חלק מהמשימות שהוטלו עליהם, וממילא גם יעקפו אותו בקידום המקצועי.
נער מתבגר היודע להתנהל לרוב באסרטיביות עם הוריו, חבריו, יתכן ויתנהל עם חברתו בחוסר ביטחון, בפסיביות וותרנות יתר, ניתן לשער, כי הדבר לא יוסיף לדימויו "הגברי" בעיניה.
דוגמאות אלו מדגישות בפנינו כי רבים אכן יודעים להתנהל במצבים מסוימים באסרטיביות, אולם במצבים אחרים בהן נדרשת גישה זו, הם "נמנעים" חשים "תקועים" וחסרי אונים.
הגישות המרכזיות הנהוגות במכון רעות לשיפור היכולת האסרטיבית
- טיפול קצר מועד CBT המשלב אלמנטים דינמיים. אורכו 10-15 מפגשים.
מיועד לפונים אשר מבקשים טיפול ממוקד ונקודתי, בשיפור היכולת האסרטיבית בתחום מסוים- בי"ס, חברים, עבודה, זוגיות וכו'.
- טיפול דינאמי המשלב אלמנטים של CBT. אורכו בין 20-50 מפגשים. מיועד לפונים אשר על מנת להיטיב את יכולתם להגיב באסרטיביות, קיים הכרח בטיפול מעמיק יותר.
זאת מכיוון שהקושי בהתנהלות אסרטיבית הוא נגזרת של קשיים מרכזיים יותר. ללא התייחסות טיפולית לקשיים אלו יהיה קושי להביא לשיפור ביכולת האסרטיבית.
- טיפול קבוצתי- (ראה טיפול קבוצתי)
הטיפול הקבוצתי ידוע ביתרונותיו הרבים, בשיפור מיומנויות ותפקודים שונים, כולל התפקוד האסרטיבי. הצטרפות לקבוצה כרוכה במפגש מקדים עם כל אחד מהמועמדים, על מנת להעריך את התאמתו לטיפול קבוצתי.
