טיפול רגשי לילדים

המודעות ביחס לקשיים הרגשיים והלימודיים של ילדים ונוער הולכת וגוברת. הורים, גננות ומורות, ערים כיום יותר לקשיים אלו ולחשיבות הטיפול בהם.

שיטות האבחון והטיפול השתפרו והשתכללו. הפניה לייעוץ וטיפול הפכה ל"לגיטימית". הדימוי המוטעה כ"לא בסדר" למי שהולך לטיפול פינה את מקומו להבנה כי טבעי שילדים יפנו לטיפול רגשי על מנת להתגבר על מצוקה מסוימת המטרידה ומקשה על תפקודם ביום יום, מתוך מודעות ש"הסתרה" של הקושי, ומניעת טיפול נכון עלולה להחמיר המצב ולהביא לזליגה של הקשיים למישורים נוספים.

מצוקה רגשית בקרב ילדים ונוער יכולה לנבוע משתי סיבות עיקריות:

1. קשיים בתחום הרגשי – תופעות של מתח, לחץ, וחרדה, הנובעים מסיבות שונות כמו מתחים בבית, קשיים בתקשורת עם ההורים, תוקפנות, חוסר הבנה וסבלנות מצד ההורים, זלזול בתלונות הילד ("מספיק עם השטויות שלך"), גירושין, מצוקות חברתיות, חוויה שנתפסת כקשה וטראומתית, ועוד. מיותר לציין, כי חוויות אלו עלולות לפגוע בדימויו ובטחונו העצמי של הילד, לגרום לתחושות של תסכול, כעס, לעליה ברמות החרדה והתוקפנות. וכך, ללא משים, הילד מוצא עצמו במצוקה, עם קושי להיחלץ ממנה.
2. קשיים בתחום הלימודי – ילד הסובל מקשיים בלימודים עלול לפתח מצוקה רגשית באם לא יינקטו בזמן הצעדים המתאימים. צעד ראשון הינו אבחון, אשר מטרתו לאתר ולאבחן את המקור לקושי הלימודי, והדרכים המתאימות לטפל בו.

בעבר, ילדים שסבלו מקשיי למידה, קשיי קשב וריכוז, דיסלקציה וכו', נתפסו ע"י הסביבה, כולל צוות המורים כ"חסרי יכולת", "מפגרים", "חלשים", ו"מוגבלים". הורים רבים נפלו אף הם ל"מלכודת" זו, ובתסכולם וייאושם, הגיבו בביקורתיות, ובאכזבה רבה. ניתן לשער, איך חשו ילדים אלו עם עצמם. עד כמה הביקורת עליהם פגעה בדימוים, בביטחונם ובתחושת הערך העצמי שלהם. לצערנו גם כיום ישנם הורים המגיבים כך, אם כי, במספרים נמוכים מבעבר.

אבחון פסיכולוגי מאפשר אבחנה מדויקת של הקשיים, והדרך המועדפת לטפל בהם. גלוי וידוע, ידוע כי קשיי למידה כולל דיסלקציה ועוד, אינם מצביעים כלל על רמת האינטליגנציה, ואין הדבר אמור למנוע את המשך התפתחותם והתקדמותם בכל המישורים. ואכן, כיום אפשר לגשת לבחינת הבגרות המותאמת לקשיים הספציפיים, שערי האוניברסיטאות נפתחו בפניהם, והם זוכים לסיים בהצלחה רבה התארים הגבוהים ביותר – כולל דוקטורט. להזכירכם, איינשטיין, היה דיסלקטי! מכל הנאמר לעיל, מובן שחוסר התייחסות מקצועית, ואי טיפול בקשיים הרגשיים הלימודיים כאחד עלולים לגרום למצוקה רגשית קשה, לתחושה של חוסר ביטחון, חוסר הערכה עצמית, תחושת כישלון, רגשי נחיתות, נבדלות חברתית, חוסר רצון ללכת לבית הספר, שהופך למקום מסויט, וכו'.

מיותר לציין כי מצוקתו של ילד הופכת למצוקתם של ההורים ושאר בני המשפחה, גם אם בהתחלה, לא שמו לב, או שלא התפנו להקדיש לכך מחשבה (עסוקים מדי) או שסתם קיוו ש"זה יעבור", כפי שאכן קורה לא פעם.

הגישה הנפוצה בטיפול רגשי לילדים הנה טיפול באמצעות משחק Play Therapy. טיפול באמצעות משחק מאפשר לילד לחוש נינוח ורגוע יותר, המשחק הוא כלי אשר בעזרתו הילד חש משוחרר יותר לבטא מחשבותיו, רגשותיו וכו'. הטיפול בילד מלווה בהדרכת הורים בתדירות משתנה – על פי הצורך. הדרכת הורים נחוצה והכרחית מכיוון שלהורים תפקיד מרכזי בחיי הילד והשפעתם עליו, לטוב ולרע, גדולה מאד. בתסכולם, ובתמימותם עלולים ההורים להגיב באופן לא מותאם העלול להעצים ולהגביר את מצוקתו של הילד, גם אם, כאמור, לא התכוונו להרע.