קשיי הסתגלות

הגישות הפסיכולוגיות ההתפתחותיות מקדישות מקום מרכזי לשלבי ההתפתחות השונים אותם עובר אדם משנות ילדותו נערותו ובהמשך חייו כבוגר.

מרגע לידתו נדרש הילד להסתגל למעבר, יש אומרים טראומתי, מרחם אמו המוגן והחמים למציאות חדשה ולא מוכרת. בהמשך הוא נדרש כל פעם מחדש להסתגל לשינויים נוספים בחייו – מטפלת, פעוטון, גן, כיתה א', תיכון… כל מעבר דורש מהילד הרחבה של המיומנויות על מנת לעבור בהצלחה לשלב ההתפתחותי הבא.

ג'ון בולבי – פסיכואנליטיקאי בריטי, מייחס חשיבות מכרעת ב"תיאוריית ההתקשרות" שלו, לקשר הראשוני בין התינוק לאמו ליצירת בטחון ואמון בסיסי, המהווים בסיס להסתגלות תקינה בשלבי ההתפתחות העתידיים.

אריק אריקסון – ב"תיאוריה הפסיכו-חברתית", מדבר על 8 שלבים אותם עובר אדם מילדות ועד לגיל שיבה. בכל אחד מהשלבים ניצב האדם מול קונפליקט בין צרכיו האישיים לצרכי החברה. פתרון מוצלח של המשבר מצייד את האדם בכלים להתמודד באופן מוצלח עם הקונפליקט בשלב הבא. לעומת זאת, התמודדות כושלת עלולה לגרור עמה פגיעה בבטחון העצמי, עליה ברמת החרדה ובביקורת העצמית, ומכאן, לקשיים בהתמודדות עם השלבים ההתפתחותיים הבאים.

פעמים רבות שינויים אלה שחווה הילד נראים שגרתיים וטבעיים, ואכן, לרוב הם חולפים תוך הסתגלות תקינה וחיובית, גם אם יודעים עליות ומורדות.

קיימים מקרים בהם ילדים מתקשים לעיתים להתמודד עם מעברים ושינויים אלו, מסיבות שונות של חרדה, חוסר בטחון, בעיות קשב וריכוז וכד'  – המקשים על הסתגלותם למצבים חדשים.

לדוגמא – ילד המתחיל לימודיו בכיתה א' נדרש להסתגל למסגרת בית ספרית על כלליה וחוקיה "הנוקשים". עליו להסתגל לדרישות הלימודיות, לסביבה החברתית החדשה, לשבת בכיתה בשקט מבלי לצאת החוצה "כשנמאס", להתרכז בשיעור וכו'. במקביל, הוא גם מתמודד עם שינויים בסביבה המשפחתית – חלקם משמחים – חלקם פחות, כמו מעבר דירה, מעבר לחו"ל, לידת אח, מתחים בתוך המשפחה, קשיים כלכליים ועוד. רבים מצליחים להסתגל למצבים המשתנים, אחרים – אפשר שיתקשו בכך.

חשוב לציין כי סיבות שונות יכולות להוביל לקשיי הסתגלות, על כן יש הכרח באיתורן, רצוי מבעוד מועד (ז"א בזמן שקשיי ההסתגלות עדיין לא יצרו דפוסים עמוקים שילוו את הילד בעתיד), על מנת שניתן יהיה להעניק הטיפול המתאים באופן המיטבי.

לדוגמא – תלמיד אשר מגלה סימנים לקשיי הסתגלות, יתכן ויתברר, כי קשיים אלו מלווים אותו מילדותו המוקדמת, או אולי מתקופה מאוחרת יותר, עקב קשיים לימודיים בלתי מאובחנים כמו הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה וקשיים אחרים מסוג זה, או/בנוסף עקב קשיים חברתיים/משפחתיים/רפואיים.

נוער מתבגר חווה אף הוא שינויים משמעותיים – המעבר מהחטיבה לתיכון עלול לגרום אף הוא לקשיים, גם אצל מי שקודם לכן לא נראה כי סבל מקשיי הסתגלות. המסגרת החברתית החדשה, פנים בלתי מוכרים בכיתה, הדרישות הלימודיות הגבוהות, קשיים במסגרת המשפחתית, בעיות רפואיות, קשיים של גיל ההתבגרות (דימוי עצמי וגופני נמוכים תופסים מקום מרכזי בעולמו של המתבגר) ועוד. סיבות אלה ואחרות עלולות להשפיע על יכולת ההסתגלות של התלמיד למסגרת הלימודית. מכאן החשיבות הרבה שאנו מייחסים לברור מקור וחומרת הקשיים, ובהתאם לכך נקבעת האסטרטגיה הטיפולית.

מתי כדאי לפנות להתייעצות מקצועית

פעמים רבות ילדים/נוער מתקשים לתאר ולהסביר את קשייהם, אם מחוסר מודעות והבנה מספקת של הקשיים, או מתוך אי נעימות, "בושה" וחשש מביקורת ומביטויי אכזבה מצד ההורים, ודמויות משמעותיות נוספות.

תסמינים שונים יכולים להצביע על מצוקה אשר יתכן ומרמזת על קשיי הסתגלות.

מבין התסמינים האופייניים:

• שינוי במצב הרוח לאורך מספר שבועות
• חרדה מוגברת, התפרצויות בכי, חוסר הנאה
• נטיה להסתגרות, עצבות, דכדוך
• רגישות ותגובתיות יתר
• עיקשות, התנגדות לסמכות, סירוב לבצע מטלות/משימות שוטפות
• התפרצויות כעס, בעיות התנהגות
• קשיי קשב וריכוז
• ירידה משמעותית בלימודים, היעדרויות תכופות מביה"ס
• הימנעות ממפגש עם חברים
• בעיות שינה

במידה וההורים/הצוות החינוכי מבחינים, לאורך שבועות, בשינויים בהתנהגות ובמצב הרוח, בתסמינים המוזכרים לעיל, או בחלקם, מומלץ לפנות להתייעצות מקצועית, לברור מקור הקשיים, אופיים ומידת חומרתם.

שיטות הטיפול בקשיי הסתגלות בילדים/נוער במכון רעות

כפי שהזכרנו לעיל, אנו מייחסים חשיבות רבה בקיום אבחנה מדויקת ככל האפשר של הקשיים לקראת ההחלטה על הגישה הטיפולית המתאימה.

השאלות העיקריות הנדונות בהתייעצות מקצועית:

1. האם אכן מדובר בקשיי הסתגלות, או, בתגובה למצב נתון. כלומר, האם מה שנראה להורה ולצוות החינוכי כקשיי הסתגלות למצב מסויים, הוא למעשה תגובה משנית לקושי העיקרי הנובע מחרדה וחוסר בטחון, קשיי קשב וריכוז וכו'.
2. האם קשיי ההסתגלות מופיעים לאורך שנים או רק לאחרונה בעקבות מעבר גן, כיתה, בי"ס, דירה, או בעקבות ארוע משברי – גירושין, אובדן, מחלה וכד'. האם הם חוזרים על עצמם בכל פעם במישור ספציפי – לימודי / רגשי או שהם מופיעים במספר מישורים במקביל – לימודי / משפחתי/ חברתי / סביבת המגורים וכד', אם סבל מכך גם בעבר, באיזו מידה התגבר עליהם, ומה פרק הזמן שנדרש לכך.

בתם האבחנה והערכה של הקשיים, ניתן יהיה להמליץ על הגישה הטיפולית המתאימה.

ילדים עד גיל 10

הטיפול בילדים במכוננו מתנהל בשיטת ה PLAY THERAPY . במידה והקושי ממוקד בתחום ספציפי, בדרגת חומרה קלה-בינונית, הטיפול יהיה קצר מועד יחסית, לרוב עד 15 מפגשים.

במידה וקשיי הסתגלות קיימים במישורים נוספים, הטיפול ימשך לאורך זמן רב יותר 15-30 מפגשים. (לעיתים נדרש זמן נוסף).

הטיפול בילדים משלב במסגרתו גם הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם שיתוף פעולה עם המסגרת החינוכית.

חוגים – אנו מעודדים במקרים רבים השתלבות בחוגים שונים כמו – רכיבה על סוסים, כדורגל, כדורסל, ג'ודו, טיסנאות וכד', בהתחשב בנטייה הטבעית של הילד ובערך המוסף של החוג הספציפי עבורו.

טיפול תרופתי – טיפול זה יישקל בזהירות רבה, בהתייעצות עם גורם רפואי מוסמך ושיקולים של סיכוי –סיכון.

נוער מתבגר

במידה והקושי ממוקד בתחום ספציפי, בדרגת חומרה עד בינונית, אנו נוהגים לטפל בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), בטווח של 10-15 מפגשים.

במקרים בעלי דרגת קושי גבוהה יותר, אנו נוהגים לטפל בגישה הדינאמית, בשילוב אלמנטים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT). לרוב יידרשו בין 15-40 מפגשים. במידה ויעלה הצורך לערב בטיפול הדרכת הורים / צוות חינוכי, יעשה הדבר על פי שיקול הדעת המקצועי של המטפל/ת בשיתוף פעולה ובהסכמת המתבגר.

חוגים – לחוגים שונים המותאמים לנטייתו וצרכיו של המתבגר נודעת השפעה חיובית המביאה להקלה בסימפטומים. בין יתר החוגים המומלצים הם: כדורגל, כדורסל, ג'ודו וסיירות. מומלץ לעיתים על השתלבות בקבוצה טיפולית לבני נוער בעלי מכנה משותף – קשיי הסתגלות. לתהליך הקבוצתי נודעת השפעה חיובית מאוד בחיזוק ושיפור יכולת ההסתגלות למצבים משתנים.

טיפול תרופתי – טיפול זה ישקל בזהירות רבה, לגופו של ענין, בהתייעצות עם גורם רפואי מוסמך, תוך שיקולים של סיכוי – סיכון.

קשיי הסתגלות- מבוגרים

מרבים לעסוק בקשיי ההסתגלות של ילדים ומתבגרים למסגרות החינוכיות השונות, אולם התופעה אינה ייחודית לגילאים צעירים, אוכלוסייה בוגרת אף היא חשופה להפרעות הסתגלות לעיתים על רקע של קשיים מתמשכים מהעבר או בעקבות שינויים מלחיצים בחיים, או בעקבות אירוע משברי, גירושין, אובדן, מחלה וכו'.

בחיינו אנו חווים לעיתים שינויים ומשברים, קטנים וגדולים כאחד. הזעזוע גורם להפרה זמנית של האיזון הפנימי, מה שמחייב גיוס משאבים פנימיים כדי להתמודד עם הקשיים, לרוב במידה רבה של הצלחה, מה שמאפשר חזרה לחיים נורמליים.

אנשים מבוגרים מצליחים לרוב להתמודד עם מצבים משתנים אלו, אך לעיתים יש המתקשים בכך. במידה והסימפטומים האופייניים לקשיי הסתגלות, נמשכים מספר שבועות עד ל-6 חודשים, בדרגת חומרה עד בינונית, יהיה מקום להגיע להתייעצות מקצועית, אם כי ייתכן מאד כי עזרה ותמיכה של הסביבה הקרובה די בה כדי לעודד התגברות על הקשיים. במידה והקשיים נמשכים לאורך זמן- מעל 6 חודשים- הרי מדובר בהפרעת הסתגלות כרונית, המחייבת טיפול מקצועי ללא דיחוי נוסף.

הפרעת הסתגלות מתבטאת בפגיעה ביכולתו של אדם להתמודד עם משברים ושינויים מלחיצים בחיים, פגיעה זו מונעת חזרה לתפקוד רגיל. המצוקה הרבה שחווה האדם היא לא פרופורציונלית ביחס לממדי האירוע שגרם לפגיעה, במימדי הזמן (הארוך יחסית) ודרגת החומרה של הקשיים.

הסימפטומים האופייניים להפרעות הסתגלות – מבוגרים:

דאגנות יתר

 עצבנות

 חוסר הנאה

חוסר תקווה

חרדה

יאוש

בעיות שינה

בעיות ריכוז

התפרצויות בכי

מחשבות אובדניות

נהיגה מסוכנת

התבודדות

אדישות

תוקפנות כלפי המשפחה ו/או מקום העבודה

התרחקות ממשפחה וחברים

העדרויות מהעבודה

השקעה נמוכה בעבודה

נטיה להתחמק מישיבות עבודה

שיטת הטיפול בקשיי הסתגלות – מבוגרים:

 אנו מייחסים חשיבות רבה בקיום בדיקה מעמיקה של הקשיים במטרה להגיע לאבחנה מדויקת ככל האפשר של הקשיים על מנת שניתן יהיה לאמץ את הגישה הטיפולית המיטבית.

בין יתר הנקודות שזוכות לתשומת לב מיוחדת בעת הבדיקה:

1. מה גרם להופעת הסימפטומים וכמה זמן הדבר נמשך.
2. האם מדובר בקשיי הסתגלות (או מה שנראה כלפי חוץ כך), הוא למעשה תגובה משנית לקושי מרכזי יותר, כמו חרדה וחוסר ביטחון, קשיי קשב וריכוז, קשיים בזוגיות, אובדן, טראומה וכו'.
3. האם קשיי ההסתגלות הופיעו גם בעבר או מדובר במקרה ראשון. במידה והתופעה אינה חדשה, יש לבחון את הנסיבות בהן הופיעה בעבר, דרגת החומרה, אורך הזמן, מה סוג הטיפול ומידת הצלחתו.

בסיום מפגש ההערכה, לאחר ניתוח ראשון של הנתונים, תינתן המלצה על הגישה הטיפולית המועדפת במקרה הנדון.

במקרה בו הקושי הוא ספציפי ודרגת החומרה של הסימפטומים היא עד בינונית, הגישה הטיפולית הקוגניטיבית-התנהגותית CBT, היא המועדפת על ידינו, כשהמדובר ב- 10-15 מפגשים.

במקרים מורכבים יותר, בדרגת חומרה בינונית ומעלה, אנו ממליצים על הגישה הפסיכודינמית בשילוב אלמנטים של CBT, וזאת בהתאמה לאישיות וצרכיו של הפונה.

טיפול קבוצתי – טיפול קבוצתי העוסק בקשיי הסתגלות ידוע בתרומתו הניכרת לשיפור התפקוד ביום-יום. השיח הפתוח, החיזוקים והתמיכה ההדדית, ההכרה שגם אחרים חווים דבר דומה, יש בכך כדי להעניק כלים להתמודדות חיובית עם הקשיים.

טיפול תרופתי – הטיפול התרופתי יישקל לגופו, ע"י הסמכות הרפואית המקצועית, במקרים בהם תהיה בו תועלת ממשית או אף הכרח (גם אם באופן זמני).

שינויים ומשברים העלולים לגרום לקשיי הסתגלות

1. גיוס לצבא
2. נישואין
3. הריון ולידה
4. הרחבת המשפחה
5. מעבר דירה- מדינה
6. יציאה לפנסיה