כאשר עולה מחשבה או צורך בפניה לטיפול /יעוץ פסיכולוגי, רבים מתלבטים בשאלות הקשורות לתחום – מהו בעצם טיפול פסיכולוגי, מתי נכון לפנות לקבל טיפול, אלו סוגי טיפול קיימים ואיזה יתאים לסוגיה הספציפית של הפונה וכו'. על מנת לסייע בכך, אנו מציעים את תשובותינו לשאלות נפוצות בהן רבים מהפונים לטיפול מתחבטים:
• מהו טיפול פסיכולוגי?
טיפול פסיכולוגי הוא מפגש פרטי בין מטופל למטפל, בו המטפל מסייע למטופל לפתור קשיים שונים עמם הוא מתמודד. הקשיים יכולים להיות רגשיים, כמו למשל, תחושות עצב, תסכול, או ריקנות שהאדם רוצה להתגבר עליהן או קשיים מעשיים יותר כגון התמודדות עם דרישות יום יומיות בעבודה, ביחסים החברתיים, הזוגיים או במשפחה. בתהליך הטיפולי המטפל שואף להיכרות טובה ומעמיקה עם המטופל ועם עולמו הפנימי, גם ברובד הלא מודע. תהליך זה של התחברות לרבדים העמוקים יותר מאפשר להגיע לתובנות חדשות אודות עצמנו ולהנעת תהליך של שינוי
• מהו ייעוץ פסיכולוגי?
ייעוץ פסיכולוגי דומה אמנם לטיפול בהיבטי הפרטיות והדיסקרטיות אך שונה באפיוניו האחרים. בייעוץ, המטופל מגיע עם בעיה מעשית ונקודתית יותר שאותה מנסה המטפל לעזור ולפתור. לדוגמא – קושי להתמודד עם הפרות הסמכות של הכפופים לו בעבודה – המטפל נוקט עמדה מנחה ומכוונת, מתמקד בהיבטים המעשיים של הקושי, וחותר לעזור לשנות את דפוסי ההתנהגות ביעילות מרבית. בייעוץ, ההיכרות של המטפל עם המטופל והשימוש בעולמו הפנימי של המטופל אינם מרכזיים כל כך, ויבואו לידי ביטוי רק במידה בה הם רלוונטיים לשינוי דפוס ההתנהגות עליו עובדים.
• מתי פונים לטיפול?
לכל אחד מאתנו מזמנים החיים חוויות, אירועים, או החלטות חשובות וגורליות. לעיתים החוויות חיוביות ונעימות, ולעיתים מתסכלות, ואף כואבות. במשך הזמן סיגלנו לעצמנו דרכי התמודדות העוזרות לנו להתמודד בהצלחה עם אירועים אלו בחיינו, ואולם לעיתים מנגנוני ודרכי ההתמודדות שסיגלנו אינם מצליחים לעזור לנו להתגבר על הקושי או המצוקה שאנו חשים. חוסר היכולת להתמודד או להתגבר גורם לנו לתחושה של מוטרדות, חוסר שקט, מתח, לחץ חרדה וכו', ומקשים עלינו את התפקוד השגרתי ביום יום ללא יכולת לפתרון. עזרת המשפחה או החברים אינה מועילה דיה. בנסיבות אלה ניתן לפנות להתייעצות לגורם טיפולי מקצועי.
• כיצד בוחרים פסיכולוג?
לאחר ההחלטה לפנות לפסיכולוג עולה השאלה המתבקשת, "איך בוחרים פסיכולוג?". האם להעדיף מטפל או מטפלת? מהי הגישה הטיפולית המתאימה? האם הגישה פסיכודינמית, או אולי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, האם במקרה הנדון מתאים טיפול ממוקד קצר מועד, או טיפול ארוך יותר. אלה הן חלק מהשאלות העולות מרגע ההחלטה לפנות לטיפול. בניסיון לענות על שאלות אלו ואחרות, אנו במכון רעות, נוהגים לקיים את המפגש הראשון, הבלתי מחייב, עם אחד מאנשי הצוות הבכיר, על מנת ללבן סוגיות אלו, באופן שהבחירה במטפל ובגישה הטיפולית יהיו מותאמים באופן המיטבי לצרכי הפונה. בזה ייחודו ותרומתו של מפגש ראשוני זה.
• מה ההבדל בין הגישות הטיפוליות השונות – פסיכודינמית, פסיכואנליזה, קוגניטיבי התנהגותי?
הגישה הפסיכודינמית – הנה תהליך טיפולי ארוך בדרך כלל, בו האדם נחשף לעולמו הפנימי על חלקיו הלא מודעים, במגמה להבין את ההשפעה והקשר בין חוויותיו, גם הלא מודעות מהעבר על הווייתו והתנהגותו בהווה. התהליך הנו מעניין, מסקרן, מרתק ומאפשר שינוי מושכל של דפוסי החשיבה וההתנהגות. המפגשים הנם קבועים, בתדירות של פעם עד שלוש פעמים בשבוע, אורכו של כל טיפול נע בד"כ בין שנה עד שלוש שנים ומעלה.
גישת הפסיכואנליזה – בגישה זו, מתנהלות השיחות כאשר המטופל שכוב על ספה, מבלי לראות את המטפל שיושב מאחור. המפגשים נערכים בתדירות של 4 ויותר מפגשים בשבוע, כשמטרת הטיפול היא להגיע לשינוי על ידי הגעה לרבדים העמוקים ביותר בעולמו הפנימי של המטופל. מפגשים אלה נמשכים בד"כ מספר שנים.
הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית – גישה זו פועלת ישירות על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה. כאן המטפל אקטיבי יותר ובונה את הטיפול בהתאם לתכנון מסוים, אשר מחייב את השתתפותו ושיתוף הפעולה של המטופל. הטיפול מתמקד בבעיות "הכאן ועכשיו", תשומת לב מועטה מוקדשת לאירועי הילדות. המאמץ הגדול מוקדש לחקירת דרכי חשיבתו ורגשותיו של המטופל, ללא התייחסות לתהליכים תת הכרתיים, במטרה להביא את המטופל לשלוט בבעיות ובמצבים אשר האמין לפני כן כי לא יוכל להתגבר עליהם. משכו של טיפול זה נע בדרך כלל בין חודשים ספורים עד לשנה.
• מה ההבדל בין פסיכולוג לפסיכיאטר?
הפסיכולוג מתמחה בטיפול נפשי באמצעות שיחות, אינו רשאי לתת טיפול תרופתי, מכיוון שאינו רופא. הפסיכיאטר הוא רופא בהכשרתו, אשר סיים התמחות בפסיכיאטריה ומכאן שרשאי להעניק טיפול תרופתי. פסיכיאטר אשר עבר השתלמות/התמחות בפסיכותרפיה, מורשה לעסוק לצד מתן הטיפול התרופתי גם בטיפול באמצעות שיחות.
• למה ללכת לטיפול אם אפשר להשתמש בתרופות מתאימות?
קיימת קשת רחבה של סוגיות שלגביהן אין כלל מקום לשימוש בתרופות. לדוגמא – יחסים מתוחים בין בני זוג, או בתוך המשפחה, דילמות מציקות סביב לימודים, בחירת מקצוע, מתחים במקום העבודה או סביב נושאים אישיים אחרים פנימיים – כמו דימוי ובטחון עצמי. הטיפול התרופתי נפוץ היום במקרים רבים של מצבי רוח דיכאוניים או חרדתיים, אך מבלי לשלב טפול פסיכולוגי, הוא אכן מביא להקלה רבה, אך הקלה זו הנה חלקית, כי הטיפול הוא בסימפטום ולא במקור הבעיה. מסיבה זו, ניתן לצפות כי בשלב מסוים הטיפול התרופתי יהיה פחות אפקטיבי. אם לדוגמא אדם חווה דכאון עקב "תקיעות" בעבודה או בזוגיות, הטיפול התרופתי יביא להקלה בסימפטום בלבד, אך לא יטפל במקור הבעיה ולא ייתן כלים להתמודד עמה. על כן מומלץ לשלב טפול פסיכולוגי לצד הטיפול התרופתי, מה שיאפשר במקרים רבים פתרון יסודי של הסוגיה המציקה מבלי להזדקק יותר לטיפול התרופתי והפסיכולוגי כאחד.
• האם אשתנה ואהיה אדם אחר?
הטיפול הפסיכולוגי אינו הופך את האדם ל"אחר". הוא אינו "מחליף" את האישיות של המטופל – באחרת. מטרתו להתמודד עם סוגיות מטרידות, ע"י הגעה של המטופל למודעות רבה יותר על עצמו, ומכאן לתובנות חדשות, המתייחסות לאופי ולאופן תפקודו, בשילוב עם קבלת כלים מתאימים לשינוי דפוסים. הטיפול במובן זה אינו משנה את האישיות, אלא מאפשר תהליך של גדילה, התפתחות והתחזקות. לדוגמא: אדם אשר בעקבות הטיפול הגיע לתובנות חדשות סביב כעסיו ותוקפנותו כלפי זוגתו, יתנהל ויגיב באופן שונה מבעבר, מה שיביא באופן טבעי לרגיעה ושיפור הקשר עם זוגתו, לשמחת שניהם. בעקבות זאת צפוי כי יחוש חוויה חיובית של סיפוק, בשלות ומסוגלות.
• מתי מסיימים טיפול?
לעיתים קיים קושי הדדי מצד המטפל והמטופל כאחד, להחליט על מיצוי והגעה לנקודת הסיום של הטיפול. ההסבר לקושי זה מגוון ומורכב, על כן, לא נלאה את הקורא/ת בהסבר למורכבות הסוגיה. עם זאת, חשוב להדגיש, כי מעבר לאחריותו של המטפל לסיים הטיפול במועדו הנכון, חשוב כי גם המטופל עצמו יהיה ער לעובדת מיצויו של הטיפול. כפי שהמטופל הגיע לטיפול בעקבות החלטה פנימית שלו עקב מצוקה ספציפית, יודע הוא להחליט כי בעקבות התהליך הטיפולי חש הקלה, וכי הסוגיה המציקה באה על פתרונה החיובי. חשוב לחלוק מחשבה והרגשה זו גם עם המטפל. בנקודת זו, אמור הטיפול לגלוש אל סיומו, אלא אם כן המטופל מבקש לגעת בסוגיות נוספות, וכך בהערכה משותפת עם המטפל יוחלט אם אכן קיימת הצדקה להמשכיות זו.
